שאלה:

אתמול לאחר 57 ימים נקיים היו לי 2 נפילות. נורא ואיום! היה לי כל כך טוב, הייתי מאושר במיוחד שחשבתי שהמצב העגום הזה כבר מאחורי. הרגשתי קרבה לקב"ה, הייתי בטוח שזהו זה!

מה קרה פתאום? אני מיואש!! עוד פעם לספור אחד אחד את הימים הנקיים....

מה אני עושה?

תשובה:,

כואב מאוד לקרוא על הנפילה. אין ספק שהכאב מתעצם כשהוא מגיע אחרי תקופה של נקיות, אחרי זמן שאתה מרגיש טוב ופתאום כזאת מכה. אני מאוד מבין אותך בגלל סיבה פשוטה מאוד - הרגשתי את זה בעצמי כל כך הרבה פעמים, אז אני יודע על מה אתה מדבר מהניסיון האישי שלי. הייתי שם.

אם תרשה לי, ישנה נקודה אחת מאוד חשובה שצריך לשים לב אליה בנוגע לכל ההתמודדות שלנו והיא העובדה שאין דבר כזה "המצב העגום הזה כבר מאוחרי", זאת מחשבה לא ריאלית שהתוצאה שלי היא כניסה לשאננות שגורמת לנפילה, ודוקא ברגעים הכי טובים כשאנחנו מרגישים טוב כל כך.

אסביר את עצמי באמצעות דוגמא. תחשוב על אדם שמן מאוד שמחליט לעשות דיאטה ואכן מתחיל בכל המרץ ורואה תוצאות. קשה לו לוותר אבל הוא מתאמץ ומצליח, והירידה במשקל מעודדת אותו להמשיך עוד ועוד. האם נראה לך שיהיה יום מסויים שבו הוא פשוט לא ירצה יותר לאכול? ברור שלא, כיון שאין דבר כזה. הרצון לאכול הוא טבעי לגמרי, וזה כולל לא רק אוכל בריא אלא גם ואולי בעיקר אוכל לא בריא, עתיר קלוריות ומשמין.

אז מה, נגזר עליו כל החיים להיות שמן כי הוא נמשך לאוכל משמין? לא ולא. הוא יכול לשלוט בעצם האכילה שלו, אבל הוא לא יכול לשלוט ברצון עצמו. זה הבדל חשוב מאוד וכדאי לחדד אותו כדי שיהיה ברור: המשיכה שלנו לתאווה (כן, גם לתאווה אסורה כולל פורנו וכל שאר הזבל) היא משיכה טבעית שאלוקים ברא אותנו איתה והוא רוצה שנתמודד איתה. הוא יכול היה לברוא אותנו בלי משיכה ובלי רצון לכך, אבל אז לא היתה לנו התמודדות ולא בחירה חופשית אז הוא ברא אותנו עם המשיכה הזאת.

אבל אלוקים רוצה שנצליח במשימה ולמרות הרצון נצליח לא ליפול, והוא גם נותן לנו את הכוחות והכלים לעשות את זה. 

הבעיה היא כאשר אחרי תקופה מסויימת של נקיות אנחנו מרגישים שאלוקים לקח מאיתנו את עצם המשיכה ואז אנחנו נכנסים לשאננות שמובילה לכך שאנחנו מרשים לעצמנו "קצת תאווה" וזה נגמר בהתרסקות.

כאשר אנחנו מבינים שזאת התמודדות לכל החיים, אנחנו מבינים גם שאפשר לנצח בהתמודדות. כל אחד צריך לקחת את התכניות והכלים שיעזרו לו, אבל מה שלא יהיה, אנחנו צריכים להמשיך לעמוד על המשמר ולא להתפתות למחשבה ש"העסק הזה כבר מאחורינו", כי הוא לא.

האם מצאת את התשובה שלך?