שאלה:

יש לי קושי לקבל את הצעד הראשון. אני יכול להגיד לגמרי שקשה לי מאוד ואני לא מצליח כבר עשרים שנה לא ליפול, אבל להגיד שאין לי בחירה חופשית בזה ובלי עזרת הקבוצה אני לא יצליח זה סותר לי המון יסודות אמונה של ענין הבחירה החופשית של האדם. אני יודע שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. הכל אפשרי ובידים שלנו. 

תשובה:

אני לא יודע אם אתה מכור או לא, כך שאני לא יודע האם אתה חסר אונים מול התאווה או לא, ולכן הדברים הבאים שאני כותב הם באופן עקרוני לגופו של ענין ולא לגופו של אדם. במילים אחרות: אני יכול לענות לך לגבי השאלה העקרונית שיש לך, אבל אתה צריך לבדוק גם האם זה מתאים למצב שלך או לא.

תראה, לומר שהצעד הראשון הוא נגד העקרון של בחירה חופשית זה טעות נפוצה, אבל היא נובעת פשוט מחוסר הבנה של הצעד הזה, ואסביר לך מדוע.

ניקח אדם שנפצע בתאונה והרגל שלו נשברה, וכעת הוא שוכב עם רגל מגובסת ולא יכול ללכת בכוחות עצמו לשיעור או לתפילה במנין. האם זה אומר שאין לו בחירה חופשית, או שזה מתנגש זה שהקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו? ברור שלא. דבר פשוט הוא שישנה בחירה חופשית, אבל ביחד עם זה ישנם מצבים בהם אנחנו לא יכולים לעשות פעולה מסויימת. בחירה חופשית לא אומרת שתמיד בכל מצב נוכל לעשות כל דבר, אלא רק שבכל מצב תהיה לנו בחירה איך לפעול, לפעמים זה אומר להתגבר על היצר וללכת לבית כנסת להתפלל, ולפעמים זה אומר לבקשר עזרה מאדם אחר ולקבל סיוע כדי לרדת מהמיטה לכיסא גלגלים כדי להגיע לבית כנסת.

לומר שהעיקרון של בחירה חופשית פירושו שאין שום מצב שבו אנחנו צריכים עזרה מאנשים אחרים זה חוסר הבנה בסיסי במושג של בחירה חופשית. לכתוב "הכל האדם יכול בבחירתו החופשית לעשות", זה נגד המציאות ונגד מה שהתורה אומרת, כי בשום מקום לא נכתב שלאדם יש כוח אין סופי לעשות לבד כל דבר. כאשר הורה רואה שהילד שלו לא מצליח בלימודים הוא פונה לבקש עזרה מקצועית, כאשר הרכב שלו מתקלקל הוא פונה למכונאי, וכשהוא עומד לפני משפט הוא פונה לעורך דין. לבקש עזרה מאנשים אחרים במקומות שאנחנו לא יכולים להסתדר לבד זה דבר בסיסי והוא כמובן לא נוגד את האמונה בשום אופן.

אכן, תמיד יש לאדם בחירה מה לעשות, אבל זה לא אומר שבן אדם הוא בעל כוחות על-אנושיים ואין שום הגבלות עליו. אלוקים ברא אותנו בעולם ויצר אותנו מוגבלים על ידי הרבה דברים, ולמרות זאת נתן לנו בכל מצב אפשרות לבחור. לפעמים הבחירה היא בין לעשות לבין לא לעשות, ולפעמים עצם הבחירה היא האם לפנות לבקש עזרה או לא.

אדם שסובל מדיכאון קליני אין לו בחירה לגבי עצם הציווי של "עבדו את השם בשמחה", אבל כן יש לו בחירה האם לפנות לטיפול, לקבל את העזרה מהאיש מקצוע, ואז להיות בשמחה. התורה במפורש כתבה "ורפא ירפא" - ודרשו חז"ל "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות".

בנוגע לעניננו, ברור שיש לנו בחירה. אלוקים נתן לנו בחירה חופשית והיא לא ניטלה מאיתנו. ההבדל בין אדם מכור לבין מי שלא מכור הוא לא בשאלה האם יש לו בחירה או אין לו בחירה, אלא מה הבחירה שלו כעת. לאדם שלא מכור, הבחירה היא בעצם המעשה, ואילו האדם המכור הבחירה היא לעשות את הפעולות שהוא צריך, כולל לבקש עזרה, כדי לא ליפול.

האם מצאת את התשובה שלך?