שאלה:

הרבה  פעמים אני נמצא עם אשתי במיטה ואני נכנס לתוך התאוה של אוננות ומאונן תוך כדי. זה בעיקר קורה כאשר אשתי לא רוצה לקיים יחסים אלא סתם להיות ביחד לה ואסור לי לבקש ממנה לשכב אם היא לא רוצה זה ברור...

תשובה:

נראה לי שהפיתרון לבעיה הספציפית הזאת שאתה מתאר כאן טמון דוקא באותו דבר שעליו כתבת שהוא ברור לך - כיון שלדעתי הוא מאוד לא ברור.

אתה כותב שברור שאסור לך לבקש ממנה לקיים איתך יחסים אם היא לא רוצה, והתוצאה מזה היא שאתה בסוף מאונן... שים לב לבעייתיות של המצב הזה ולכך שבגלל ניסיון להחמיר יותר ולהיות מידי מתחשב ומידי צדיק, בסוף אתה לא מתחשב ולא צדיק כי אתה מאונן, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

כמובן שגבר צריך להתחשב באשתו ולהיות מודע למצבים בהם היא לא מעוניינת לקיים יחסים, ואז לכבד את רצונה וכמובן שלא לכפות עליה חס וחלילה קיום יחסים בכפיה לא פיזית ולא מילולית. זה דבר פשוט וברור הן מצד ההלכה והן מצד האנושיות.

אבל יחד עם זה חשוב לזכור שיחסי מין זה בלשון רבים. אנחנו לא אומרים "יחס מין" אלא דוקא יחסים, כיון שמדובר כאן בתהליך שיש בו שני שותפים, ובדיוק כפי שאי אפשר להתעלם מהאישה, כך גם אי אפשר להתעלם מהבעל. הרי ההבדל העיקרי בין קיום יחסים לבין אוננות הוא בדיוק בנקודה הזאת - קיום יחסים זה פעולה שמתקיימת בין שני בני זוג ואילו אוננות היא פעולה שמתקיימת על ידי אדם בודד. קיום יחסים הוא פעולה של חיבור ונתינה של שני בני הזוג אחד לשני, ואילו אוננות היא פעולה של ניתוק בו האדם בורח לתוך עצמו ומתנתק מאשתו.

בין בני זוג צריך שיהיה איזון בין שלושה סוגי מצבים: מצב בו שני בני הזוג רוצים לקיים יחסים, מצב בו אחד משני בני הזוג לא רוצה, ומצב בו אחד מעוניין והשני לא מעוניין אבל מוכן לשתף פעולה בצורה של נתינה. המצב השלישי דורש פתיחות ורגישות כדי שכל אחד ירגיש מספיק נעים מצד אחד לבקש ומצד שני לא לדרוש וללחוץ יותר מידי.

כל זה נכון בכלל בנוגע לקיום יחסים, אבל הדברים נכונים עוד יותר בנוגע לשאלה שלך שבה אתה מתאר מצב שאשתך מעוניינת בקיום יחסים באופן כללי, רק לא מודעת להבדלים בין גבר לאישה בכך שאישה יכולה להינות גם בלי להגיע לפורקן, ואילו אצל גבר מצב כזה הוא להשאיר אותו עם הלשון בחוץ וחצי תאוותו בידו. 

כמובן שישנם פעמים שהאישה זקוקה לחיבוק ומגע ולא רוצה לקיים יחסים, וזה בסדר גמור, והבעל צריך ללמוד לתת את האהבה הזאת בלי לדרוש קיום יחסים  מלאים. מצד שני חשוב שהיא גם תדע שזה לא המצב הרגיל ובדרך כלל התחלה של קיום יחסים תגיע לכך שהבעל יגיע גם לפורקן. כאשר אתה לא משתף אותה בקושי שלך, מתוך מחשבה שככה אתה יותר מתחשב, אתה למעשה לא משנה את המצב ואתה מגיע לפורקן אבל במקום לעשות את זה מתוך נתינה וחיבור - אתה עושה את זה באוננות מתוך ניתוק וריחוק, ועל כך חבל.

בכלל, בענין של קיום יחסים חשוב מאוד למצוא את האיזון הנכון ולא לחפש דוקא להיות צדיק גדול מידי, כאשר המחיר לזה יהיה נפילות גדולות הרבה יותר מאשר ההידורים והדקויות שמרווחים בכך.

האם מצאת את התשובה שלך?