שאלה:

בחודש וחצי האחרונים אני נפגש עם בחורה וב"ה עושה רושם שזה נהיה רציני. הבעיה היא שהעניין מגביר את היצר. כל מיני מחשבות טמאות והרהורים עולים לי מדי פעם. מה אפשר לעשות? איך ניגשים לכך מתוך טהרה? איך גורמים שהטינופת לא תקלקל את הדבר החשוב הזה? אני יודע שאין פתרון קסם וגם חתונה לא תפתור אותי מהתמודדות ותיקון. אז מה כדאי לעשות? איזה כלים יכולים לעזור במצב כזה?

תשובה:

עיקר הבעיה שלנו היא ערבוב בין חושך לאור, וחוסר הבנה בסיסי של מה מפריד בין טהרה לטומאה.

אתן לך דוגמא. נניח אדם של"ע רצח אנשים אחרים, וכעת חוזר בתשובה, ונותנים לו סכין כדי לחתוך חלה בשבת. כמובן שזה יהיה עבורו טראומתי מאוד וספק אם הוא יוכל להבדיל בין המילה "סכין" לבין המילה "רצח". אבל למעשה אין שום קשר בין הדברים. סכין הוא דבר נייטרלי שאפשר להשתמש בו לקדושה ואפשר להשתמש בו לדבר הכי נורא בעולם. האופן בו אנחנו משתמשים הוא שגורם את השינוי.

אצלנו ערבבנו את מושג "יחסי מין" (או אפילו נקרא לזה בצורה נקיה יותר - יחסי אישות) עם המושג תאווה, נפילה וכן הלאה. אבל למעשה יחסי מין ומשיכה מינית הם דברים נייטרליים לחלוטין. אם משתמשים בהם לצורך נכון - הם קדושים, ואם משתמשים בהם לא נכון - הם טמאים.

המשיכה שלך לבחורה שייתכן שתהיה אשתך היא טבעית לחלוטין ואפילו הייתי אומר מבורכת. אם לא היית נמשך אליה - זאת היתה בעיה חמורה. אלא שאצלך (וכך גם אצלי) כל משיכה מינית מתקשרת מיד עם נפילות ותאווה חסרת מעצורים וזה מפחיד אותי. בנוסף, אנחנו לא יודעים איך להימשך מינית בלי להפוך את זה לפנטזיות וגישות שגויות נוספות, ואז אנחנו באמת מרגישים רע עם זה כי אנחנו מלכלכים את הקשר הנקי הזה.

לכן העבודה שלך כעת לא צריכה להיות מלחמה נגד המשיכה שלך, אלא עבודה עצמית שבה תבין שהמשיכה היא טובה, אבל להשאיר את זה במשיכה ולא להרוס את הקשר על ידי מלחמה נגד זה מצד אחד, וגם לא פנטזיות פרועות מהצד השני.

האם מצאת את התשובה שלך?